גז"ד לאחים בושקאר המעורבים בהריגת צעיר בן 17 ובשתי עבירות של חבלה בכוונה מחמירה במסגרת "החג של החגים"

א.         כללי:

הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון,  בעבירות המיוחסות להם בכתב אישום המתוקן (א)  וזאת כדלקמן:

הנאשם 1 - בעבירות לפי סע' 298 ו- 329(א)(1) + 29 לחוק העונשין, התשל"ז 1977, דהיינו הריגה וחבלה בכוונה מחמירה.

הנאשם 2 -  בשתי עבירות של חבלה בכוונה מחמירה לפי סע' 329 (א)(1) + 29 לחוק העונשין התשל"ז 1977.

על פי הסדר הטיעון,  שהושג במהלך שמיעת ראיות המאשימה, העבירות אשר יוחסו לנאשמים בכתב האישום המקורי, רצח וניסיון לרצח לפי סע' 300(א)(2) ו- 305 וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סע' 333 + 335 + 29 לחוק העונשין, שונו כאמור לעיל.

הסדר הטיעון לא כלל מסגרת עונשית אלא, כל שסוכם בין באי כח הצדדים היה, תיקון עובדות כתב האישום, שינוי הוראות החיקוק וטיעון חופשי לעונש.

ב.         עובדות כתב האישום המתוקן:

על פי כתב האישום המתוקן,  ביום 29.12.2007,  בואדי ניסנאס בחיפה,  פגשו הנאשמים בשלושת האחים לבית חוסייני, לואי (להלן: "לואי"), אמין (להלן: "אמין") ומחמוד (להלן: "המנוח") ובן דודם מואנס פאחורי.  בין הצדדים התפתח עימות,  אשר במהלכו ברחו לואי,  מואנס והמנוח מהמקום,  בעוד הנאשמים תוקפים את אמין והוא נאבק בהם.  

במהלך התקיפה,  דקר הנאשם 1 את אמין שתי דקירות באזור בית החזה השמאלי עם סכין שהייתה ברשותו,  וכן דקרו הנאשמים בצוותא את אמין בגבו.

אמין הצליח לברוח מהנאשמים,  אולם אלה רדפו אחריו,  השיגוהו והמשיכו להכותו תוך שהם בועטים בו בפניו ובגופו.

בשלב זה,  איתרו הנאשמים את המנוח בקרבת מקום ורצו לעברו.   נאשם 2 הכה את המנוח בזמן שהנאשם 1 דקר אותו בבית החזה השמאלי ובגב.

כתוצאה מהדקירה בבית החזה השמאלי,  אשר חדרה ללב,  נגרם מותו של המנוח.

לאמין נגרמו,  בין היתר,  פצעי דקירה בחזה ובגב,  פצע דקירה בעומק 7 ס"מ במותן,  והוא אושפז לצורך קבלת טיפול רפואי.  

ג.          תסקירי שירות המבחן:

בתסקירי שירות המבחן פורטו בהרחבה נסיבותיהם האישיות והמשפחתיות של הנאשמים.

מתסקירו של הנאשם 1 עולה,  כי אביהם של הנאשמים,  תושב "השטחים",  נרצח לפני כ 17 שנים ע"י פלסטינים,  בחשד לשיתוף פעולה עם כוחות הביטחון. עוד לפני מותו,  נפרדו ההורים, ואמו עברה לגור עם ילדיה בחיפה.  הנאשם 1 גדל בתנאים קשים:  לאחר כ- 7 שנות לימוד נשר מלימודיו על מנת לעזור בפרנסת המשפחה, סבל מאלימות מצד בעלה של אימו ואף עבר ניתוח בגב עקב אירוע אלים.  

עוד צויין בתסקיר כי, הנאשם 1 קיבל אחריות לביצוע העבירה והביע חרטה,  אולם נוטה גם להשליך אחריות על הקורבן והאמפטיה שלו כלפיו מצומצמת. את העבירות ביצע על רקע תחושות של בושה,  השפלה ועלבון מהתנהגותו של הקורבן.

שירות המבחן ניתח את קווי אישיותו של הנאשם 1 אשר הובילו לעבירות - בין היתר, צויין דבר  ערך עצמי נמוך, אימפולסיביות, קושי בוויסות דחפים תוקפניים, אינו מזהה חלקים תוקפניים בהתנהגותו ואינו מביע נזקקות טיפולית. מתוך כך,  נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו והעריך כי "ענישה הרתעתית עשויה לחדד עבורו את הגבול בין המותר לאסור".

מתסקירו של הנאשם 2,  אחיו הבוגר של הנאשם 1,   עולה כי השכלתו פחותה אף מזו של זה האחרון והוא אינו יודע קרוא וכתוב. מגיל צעיר הסתבך בפלילים ובהיותו בן 15 הושם במעון פתוח למשך שלוש שנים. בתקופה זו ניסה לברוח מהמעון מספר פעמים ואף להתאבד. אביהם של הנאשמים תואר כאדם אלים ומכור לסמים, דבר שהוביל לפרידתם של הוריו. לאחר פרידת הוריו, סבלה אימו מנידוי משפחתי ומצב כלכלי קשה, והוא עצמו  נחשף לסמים והחל לצרוך סמים מסוגים שונים וכיום, נשוי ואב לילדה בת 3 חודשים. לאשתו שלושה ילדים נוספים מנישואים קודמים.